הבשורה על-פי יוחנן 9

Habrit Hakhadasha/Haderekh

ט ישוע עבר בדרך וראה איש שהיה עיוור מלידה.

² "רבי," שאלו תלמידיו, מדוע נולד האיש עיוור, בגלל חטאיו שלו או של הוריו?"

³ "לא בגלל חטאיו ולא בגלל חטאי הוריו," השיב ישוע. "אדם זה נולד עיוור על-מנת שאלוהים יוכל לגלות בו את כוחו וגבורתו. ⁴ עלינו למהר לעשות לאור היום את מה שהטיל עלינו שולחי, כי תוך זמן קצר יבוא הלילה, ואז לא יוכל איש לעשות דבר. ⁵ כל עוד אני בעולם, אני אור העולם - אני מעניק לו את אורי."

⁶ ישוע ירק על הארץ, עשה משחה מהרוק ומרח אותה על עיני העיוור. ⁷ "לך לשטוף את עיניך בבריכת השילוח," אמר לו ישוע. העיוור הלך לשטוף את עיניו ושב למקום בעיניים פקוחות ובריאות.

⁸ שכנים ואנשים שהכירו אותו כקבצן עיוור שאלו זה את זה: "האם זהו אותו קבצן עיוור?" ⁹ אחדים השיבו: "כן." ואחדים אמרו: "לא. לא ייתכן שזהו אותו אדם," הרהרו בקול. "אבל הוא באמת דומה לו כשתי טיפות מים!"

הקבצן בא לעזרתם וקרא "אני האיש!"

¹⁰ כיצד אתה יכול לראות? מה קרה לך?" שאלו.

¹¹ והקבצן סיפר להם: "אדם בשם ישוע מרח משחה על עיני, ואמר לי לשטוף אותן בבריכת השילוח. עשיתי כדבריו ואני יכול לראות!"

¹² "היכן האיש הזה עכשיו?" שאלו האנשים.

"איני יודע," השיב הקבצן.

¹³ ואז הם לקחו את הקבצן אל הפרושים ¹⁴ (כל זה התרחש בשבת).

¹⁵ כיצד נפקחו עיניך?" שאלו הפרושים. והקבצן סיפר להם כיצד ישוע מרח משחה על עיניו ושלחו לשטוף אותן בבריכת השילוח. ¹⁶ אחדים מהפרושים החליטו: "האיש הזה, ישוע, אינו יכול לבוא מן האלוהים, מאחר שאין הוא שומר את השבת."

אחרים טענו: "אבל כיצד יכול אדם חוטא לחולל ניסים כאלה? "מחלוקת קשה התפתחה ביניהם.

¹⁷ הפרושים פנו אל הקבצן ושאלו: "מה דעתך על האיש שריפא אותך?" "אני חושב שהוא נביא שנשלח על-ידי אלוהים," השיב הקבצן.

¹⁸ מנהיגי היהודים לא האמינו שהקבצן היה באמת עיוור ושעתה נרפא, ומשום כך הלכו לברר את הדבר אצל הוריו.

¹⁹ "האם זהו בנכם?" שאלו. "האם הוא באמת נולד עיוור? אם כן, כיצד הוא יכול לראות עתה?" ²⁰ אולם ההורים השיבו: "אנחנו יודעים כי זהו בננו וכי נולד עיוור, ²¹ אך איננו יודעים כיצד הוא יכול לראות, או מי ריפא אותו. הוא אדם מבוגר ויכול לדבר בעד עצמו. שאלו אותו. ההורים ענו כך כי חששו ממנהיגי היהודים, אשר איימו לגרש מקהל ישראל את כל המודה שישוע הוא המשיח.

²⁴ שוב קראו היהודים לקבצן שהיה עיוור ואמרו: "עליך להודות לאלוהים ולא לישוע, כי כולנו יודעים שהוא איש חוטא."

²⁵ "איני יודע אם הוא חוטא או לא," השיב הקבצן, "אבל דבר אחד אני יודע: הייתי עיוור ועכשיו אני רואה!"

²⁶ "מה הוא עשה? כיצד ריפא אותך?" דרשו.

²⁷ כבר סיפרתי לכם. האם לא שמעתם? מדוע אתם מבקשים שאספר לכם בשנית, האם גם אתם רוצים להיות תלמידיו?" שאל הקבצן.

²⁸ הם קללו אותו ואמרו: "אתה תלמידו! אנחנו תלמידיו של משה רבנו! ²⁹ אנחנו יודעים שאלוהים דיבר אל משה, אבל איננו יודעים דבר על האיש הזה."

³⁰ מוזר מאוד שאינכם יודעים דבר על אודות האיש שריפא את עיני," השיב הקבצן. ³¹ "אנחנו יודעים כי אלוהים אינו שומע לקול הרשעים, אך הוא מקשיב ברצון לאלה שאוהבים אותו ושומעים בקולו. ³² מאז בריאת העולם לא שמענו על אדם שריפא עיוורון מלידה. ³³ אילו אדם זה לא בא מאלוהים, הוא לא היה מסוגל לעשות מאומה!"

³⁴ "ממזר שכמוך!" קראו לעברו בזעם. "אתה מתיימר ללמד אותנו?" והם גרשוהו החוצה.

³⁵ כאשר שמע ישוע את הדבר, הוא פגש בקבצן ושאל אותו: "האם אתה מאמין בבן האדם?"

³⁶ "מיהו?" שאל האיש. "אני רוצה להאמין בו."

³⁷ "ראית אותו, והוא מדבר אליך כרגע" השיב ישוע.

³⁸ "כן, אדוני," קרא האיש, "אני מאמין!" והוא השתחווה לישוע.

³⁹ "אני באתי לעולם לשם משפט – להעניק ראייה לעיוורים, ולהוכיח לאלה שחושבים את עצמם לפיקחים שהם למעשה עיוורים," אמר ישוע.

⁴⁰ הפרושים שעמדו שם שאלו: "האם אתה כולל אותנו בין העיוורים?"

⁴¹ "אילו הייתם עיוורים לא הייתם אשמים," הסביר ישוע. "אולם אתם טוענים שאתם רואים, ולכן אתם אשמים."