הבשורה על-פי לוקס 17

Habrit Hakhadasha/Haderekh

יז "אין ספק שתיתקלו בפיתויים לחטוא ותועמדו בניסיון," אמר ישוע לתלמידיו, "אבל אוי לאדם שדרכו אלה יבואו! ² לאדם כזה מוטב יהיה אם יקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים, מאשר שישא בעונש החמור המצפה למכשילים את המאמינים הצעירים. ³ היזהרו לכם.

"אם חטא לך אחיך – הוכח אותו, ואם הוא מצטער ומבקש את סליחתך – סלח לו. ⁴ גם אם הוא חטא לך שבע פעמים ביום אחד, אבל ביקש את סליחתך בכל פעם, עליך לסלוח לו."

⁵ ביקשו השליחים מהאדון: "הגדל את אמונתנו!"

⁶ "אפילו אם הייתה אמונתכם כגרגר צמח החרדל," השיב ישוע, "הייתם אומרים לעץ הגדול הזה להיעקר ממקומו ולהתגלגל לים, והיה נשמע לכם!

⁷ "נניח שיש לך עבד החורש בשדה או רועה את הצאן. בשובו הביתה מן השדה האם תאמר לו: 'שב, נח ואכול את ארוחת-הערב שלך?' ⁸ ודאי שלא. הרי תאמר לו: 'הכן לי את ארוחתי, אחר כך חגור סינר והיה מוכן להגיש לי את מה שאבקש. לאחר שאגמור לאכול תוכל ללכת לאכול את ארוחתך.' ⁹ העבד אינו מצפה לתודה, מפני שעשה את המוטל עליו.

¹⁰ כך התנהגו גם אתם – אל תצפו לשבחים כשאתם מקיימים את מצוותי, כי אתם רק ממלאים את חובתכם."

¹¹ בדרכו לירושלים יצא ישוע מגבול הגליל ונכנס אל אזור השומרון. ¹² בבואו אל אחד הכפרים ראה עשרה מצורעים עומדים במרחק מה ¹³ וקוראים בתחינה: "ישוע רבנו, רחם עלינו!"

¹⁴ ישוע הביט בהם ואמר: "לכו אל הכהן והראו לו שנרפאתם!" בהיותם בדרך הם נרפאו. ¹⁵ אחד הנרפאים חזר אל ישוע וקרא בשמחה ובצהלה: "הללויה, אני בריא!" ¹⁶ האיש, שהיה שומרוני, נפל על פניו לרגלי ישוע והודה לו מעומק לבו על שריפא אותו.

¹⁷ "האם לא ריפאתי עשרה אנשים?" שאל ישוע. "היכן תשעת האחרים? ¹⁸ האם רק השומרוני הזה חזר כדי להודות לאלוהים?"

¹⁹ "קום ולך, אמונתך ריפאה אותך," אמר ישוע לאיש.

²⁰ יום אחד שאלו הפרושים את ישוע: "מתי תבוא מלכות האלוהים?"

"מלכות האלוהים לא תבוא בצורה גלויה," השיב ישוע. ²¹ "לא תוכלו לומר: 'מלכות האלוהים כאן,' או 'מלכות האלוהים שם.' כי מלכות האלוהים היא בקרבכם."

²² ישוע פנה אל תלמידיו ואמר: "יבוא הזמן שתשתוקקו כל-כך שאחזור אליכם, ולו גם ליום אחד בלבד, אך משאלתכם לא תתמלא.

²³ אם מישהו יאמר לכם: 'ראיתי את המשיח במקום פלוני!' אל תאמינו לו ואל תלכו לחפש אותי. ²⁴ כי כשיבוא בן-האדם באמת, תדעו זאת ללא כל ספק; בואו ייראה לעין כברק המאיר את השמים מקצה לקצה. ²⁵ אבל לפני כן עליו לסבול הרבה ולהידחות על-ידי הדור הזה.

²⁶ "בימי בן האדם יתנהלו החיים כבימי נוח. ²⁷ בני-האדם אכלו, שתו והתחתנו – הכול התנהל כרגיל עד היום שבו נכנס נוח לתיבה, ואז בא המבול והשמיד את כולם.

²⁸ "גם בימיו של לוט היה המצב דומה: האנשים אכלו, שתו, קנו, מכרו, נטעו ובנו. ²⁹ אולם ביום שעזב לוט את סדום המטיר אלוהים אש וגפרית על העיר, והשמיד את כולם. ³⁰ כך יהיה המצב ביום שובי – הכול יתנהל כרגיל.

³¹ "אם תהיה מחוץ לבית ביום ההוא – אל תחזור לארוז את חפציך; אם תהיה בשדה – אל תחזור העירה. ³² זכרו מה קרה לאשת לוט! ³³ מי שמנסה להציל את חייו יאבד אותם; מי שיאבד את חייו יציל אותם. ³⁴ בלילה ההוא שני אנשים יישנו באותו חדר: האחד יילקח והשני יישאר. ³⁵ שתי נשים תעסוקנה יחד בניקיון הבית: האחת תילקח וחברתה תישאר. ³⁶ שני גברים יעבדו בשדה: האחד יילקח וחברו יישאר."

³⁷ "אדון, לאן הם יילקחו?" שאלו התלמידים.

"במקום שבו נמצאים הפגרים, שם יתאספו הנשרים," השיב ישוע.